דבורה פרידמן

"פיה פתחה בחכמה    
ותורת חסד על לשונה"

(משלי, לא כו)

בכ"א אדר תשס"ב, עת שנסעו בני הזוג יונה ודבורה פרידמן בכביש המנהרות אל עבודתם בירושלים פתחה חוליית מחבלים באש לעבר רכבם, סמוך לנווה דניאל. דבורה נרצחה במקום, ובעלה יונה נפצע קל. הלווייתה התקיימה שעות אחדות אחר כך, ויונה הגיע לשם על אלונקה. לאחר מכן הוחזר לבית החולים שם נותח.

 לפני כחמש עשרה שנה עברה משפחת פרידמן להתגורר ביישוב, ודבורה עבדה כשיננית בירושלים. את מסלול הנסיעה ירושלים-אפרת היא עשתה מדי יום ביומו. דבורה הותירה אחריה בעל וארבעה ילדים: שלמה בן 23, עמיחי בן 19, נסיה בת 16 ואלירז בת 9. דבורה פרידמן הי"ד היא הקורבן הרביעי ביישוב אפרת, שבו מתגוררים כ-7000 תושבים. במהלך השנה האחרונה נרצחו בפיגועי ירי שלושה מתושבי המקום: ברוך כהן, שרה בלאושטיין ואסתר עלון.

 דבורה עלתה לארץ בגיל 12 עם משפחתה והתחנכה על ברכי הציונות הדתית. היא היתה חניכת בני עקיבא בסניף בית וגן בירושלים. בשירות לאומי עבדה עם ילדים מתקשים. יחד עם בעלה יונה והילדים התגוררה בקרית-ארבע 9 שנים עד שהם עברו לאפרת ב-1987.

דבורה היתה רעייה ואם למופת. היא חינכה את ילדיה לפי הפסוק "חנוך לנער על-פי דרכו". את המשפחה והבית ניהלה ביד רמה, ביעילות, ברגש ובהתחשבות לצרכים של כל אחד ואחד, במקביל לעבודתה כשיננית. דבורה פעלה תמיד על-פי מצפונה ואמונתה מבלי להירתע.